רש"י על כריתות כ״ה ב:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור כריתות כ״ה ב:י״ב
12 אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי, מֵהָכָא: ״וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כׇּל עֲוֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כׇּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכׇל חַטֹּאתָם״, חֲטָאִים דּוּמְיָא דִּפְשָׁעִים, מָה פְּשָׁעִים דְּלָאו בְּנֵי קׇרְבָּן – אַף חֲטָאִים דְּלָאו בְּנֵי קׇרְבָּן, אֲבָל חֲטָאִים דִּבְנֵי קׇרְבָּן נִינְהוּ – לָא מְכַפַּר. וּמַיעֲטֵיהּ קְרָא בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, לְמֵימְרָא דְּעַל חֲטָאִים דִּבְנֵי קׇרְבָּן נִינְהוּ לָא מְכַפַּר.
פירוש רש"י על כריתות כ״ה ב:י״ב
12 והתודה עליו - בשעיר המשתלח:
13 ומעטיה קרא בשעיר המשתלח - לאשמועי' דאף על גב דנפישא כפרתו אפילו הכי אבני קרבן לא מכפר: